12-3 מחקר אקראי העוסק בטיפול בקרעים של רצועה צולבת קדמית
מחקר אקראי העוסק בטיפול בקרעים של רצועה צולבת קדמיתFrobell R.B., Roos E.M., Roos H.P., Ranstam J., Lohmander L.S.N Engl Journal Med. 2010 Jul 22; 363(4):331-42.
תקציר
רקע: הטיפול האופטימאלי לאחר קרע ברצועה צולבת קדמית אינו ידוע.
שיטת המחקר: ניהלנו מחקר אקראי מבוקר אשר כלל 121 צעירים מבוגרים אקטיביים, הסובלים מפציעה אקוטית של קרע ברצועה צולבת קדמית. השוונו שתי אסטרטגיות: שיקום מובנה משולב עם שחזור מוקדם של רצועה הצולבת הקדמית, לעומת שיקום מובנה עם אפשרות לשחזור הרצועה בשלב מאוחר יותר במידת הצורך. מדד התוצאה העיקרי היה השינוי בין מדידת הבסיס ושנתיים לאחר מכן באמצעות ממוצע ארבעת המרכיבים בשאלון פציעת הברך ואוסטיאוארתריטיס .Knee Injury and Osteoarthritis Outcome Score) KOOS)מרכיבים אלו כללים התייחסות ל: כאב, סימפטומים, תפקוד בספורט ופעילויות פנאי והתייחסות לברך בהקשר של איכות חיים. טווח הניקוד נע בין 0 (גרוע ביותר) עד 100 (טוב ביותר). משתנים שניוניים כללו תוצאות של כל אחת מחמשת תתי הסקאלות של KOOS , נוסח מקוצר של סקר בריאות רפואי (SF36) והניקוד בסקאלה על שם טנגר (Tegner Activity Scale) המעריכה את רמת הפעילות.
תוצאות: מבין 62 הנבדקים שהוקצו לקבוצת השיקום אשר כללה שיחזור רצועה צולבת קדמית, 1 לא עבר את הניתוח. מבין 59 הנבדקים שהוקצו לקבוצה אשר עברה שיקום עם אפשרות עתידית לשחזור, 23 עברו שחזור מאוחר של הרצועה; ה 36- הנוספים עברו שיקום בלבד. השינוי המוחלט בין המדידה הראשונה וזאת לאחר שנתיים במדד ה- ) KOOS 4 , היה 39.2 נקודות לאלו אשר הוקצו ) לקבוצת השיקום בנוסף לשחזור המוקדם של רצועה צולבת קדמית ו 39.4- לאלו אשר הוקצו לשיקום ושחזור. ההבדל האבסולוטי בין הקבוצות היה, 0.2 נקודות; 95% רווח בר סמך, -6.5 ל .p=0.96 ;6.8- כמו כן, לא היה הבדל משמעותי בין שתי קבוצות הטיפול במשתנים השניוניים. אירועים שלילים היו נפוצים בשתי הקבוצות. התוצאות היו זהות כאשר המידע נבחן בהתאם לטיפול אשר ניתן למעשה.
מסקנות: במבוגרים צעירים ואקטיביים עם קרע אקוטי ברצועה צולבת קדמית, אסטרטגיה של שיקום בנוסף לשחזור רצועה לא הייתה עדיפה על שיקום בנוסף לשחזור אופציונאלי עתידי. האסטרטגיה של שחזור עתידי מורידה במידה ניכרת את תדירות ניתוחי השחזור.
