

בדרך לשינוי מקצועי: הרחבת "ארגז הכלים" של הפיזיותרפיה לאיתור מוקדם של ספקטרום האוטיזם בתקופת הינקות
אסנת עטון-עיני1טל שחר אשכנזי1,2 |
1 החוג לפיזיותרפיה אוניברסיטת חיפה | 2 רכזת תחום ילדים מחלקה ארצית לפיזיותרפיה משרד הבריאות
תקציר קיימת בספרות הסכמה בדבר חשיבותו של האיתור המוקדם של ספקטרום האוטיזם ( Autistic Spectrum Disorder - (ASD. איתור מוקדם מאפשר התערבות מוקדמת ומותאמת, שיש לה השפעה מיטיבה על התפתחות הילד ועל הסתגלות המשפחה למציאות החדשה. איתור מוקדם הוא משימה מורכבת הדורשת מעורבות של צוות רב-מקצועי בקיא ומיומן. בשנים האחרונות הפך מקצוע הפיזיותרפיה לחלק מן המקצועות המטפלים בילדים עם אבחנה ב-ASD. השתלבות הפיזיותרפיסטים בתחום האוטיזם והגדלת מעורבותם מחייבות הערכה והתערבות טיפולית בפריזמה תפקודית רחבה יותר. תפקיד הפיזיותרפיה בתחום האוטיזם כולל כמה מישורי התערבות אפשריים, ביניהם האיתור המוקדם. הפיזיותרפיסטים פוגשים את התינוקות בסיכון ל-ASD בצומת חשוב בתהליך התפתחותם. מפגש זה עשוי לסייע באיתור המוקדם של תינוקות בסיכון ל-ASD בשל המיומנות של הפיזיותרפיסטים בזיהוי דגמי תנועה לא-טיפוסיים, בשל החשיפה שלהם לאוכלוסיות בסיכון ל-ASD וגם בשל אופי הטיפול הפיזיותרפי, שמאפשר דגימה של התנהגויות התינוק ובניית קשר משמעותי עם ההורים, שיכולות לשמש בסיס להבעת חשש הורי. מעורבות הפיזיותרפיסטים באיתור מוקדם של ילדים בסיכון ל-ASD דורשת בקיאות ומיומנויות ספציפיות המחייבות הרחבה ושכלול של "ארגז הכלים" בתחום. מחקרים שבדקו את הידע ואת תחושת המסוגלות של פיזיותרפיסטים בתחום האוטיזם הצביעו על רמות לא גבוהות של ידע לגבי הקריטריונים לאבחנה של ASD ולגבי סימניו המוקדמים. המחקר מצביע על רצונם של הפיזיותרפיסטים בהכשרה נוספת בתחום האוטיזם. מאמר זה מציג את ההתפתחויות המחקריות בנושא איתור מוקדם של תינוקות ופעוטות בסיכון ל-ASD, השלכותיהן האפשריות על המעורבות של הפיזיותרפיסטים ועל התאמת תהליך האבחון של הפיזיותרפיה בינקות, ובוחן את משמעויותיהן הקליניות ברמת הקלינאי וברמת המקצוע. |
מילות מפתח: ASD , ספקטרום האוטיזם, סיכון התפתחותי, איתור מוקדם, תהליכי הערכה בינקות, סימנים מוקדמים, פיזיותרפיה |
לחזרה לתוכן העניינים של כרך 22 גיליון 1 לחצו כאן